שיעור ב עקירה והנחה מעל גבי מקום ד' על ד'

מח מדע תורתך — שבת 4 אף אנו בשיעורנו זה נהלך בעקבי התלמוד וחותמיו . 5 הסוגיה, כסדרה . תירוץ א 1 : רבה – משנתנו כרבי עקיבא אמר רבה : הא מני ? רבי עקיבא, דאמר לא בעינן מקום ארבעה על ארבעה . דתנן : "הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד ורשות 6 הרבים באמצע רבי עקיבא מחייב, וחכמים פוטרים" . 7 רבי עקיבא סבר : אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא, ורבנן סברי : לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא . רבה מודה בקיומה של הסתירה בין המשנה לבין ההלכה, ומסביר שהיא נובעת ממחלוקת תנאים . המקור שעליו מבוססים דברי רבה, היא משנה בפרק 8 שבה מפורש שרבי עקיבא מתייחס אל חפץהזורק, שחלף בתוך הרשות מבלי לנוח בה, כאילו הונח בה . משנתנו היא משנת רבי עקיבא, וההלכה המקובלת היא כדעת חכמים החולקים עליו . ספק בדעת רבה למימרא, דפשיטא ליה לרבה דבקלוטה כמי שהונחה דמיא, ובתוך עשרה פליגי ? והא מיבעיא בעי לה רבה ! דבעי רבה : למטה מעשרה פליגי ; ובהא פליגי : דרבי עקיבא סבר קלוטה כמי שהונחה דמיא, ורבנן סברי לא אמרינן קלוטה כמי שהונחה דמיא . אבל למעלה מעשרה דברי הכל פטור, ודכולי עלמא לא ילפינן זורק ממושיט . או דילמא : למעלה מעשרה פליגי, ובהא פליגי...  אל הספר
תבונות