80 בעצם חור ) לתוך העין אל הקנים והמדוכים שהם התאים האחראים על הראייה . הקנים והמדוכים קולטים את האור ומעבירים את המידע אל עצבי הראייה ומשם למוח . כל אחד מאתנו שניסה פעם להסתכל אל השמש יודע שזה גורם לכאב עיניים, מדוע ? מכיוון שעצבי הראייה שנחשפים לגירוי חזק מדי שולחים אותות כאב . זה דומה להבדל שבין ליטוף העור לשפשוף העור, אם אלטף את עורי המגע הוא נעים וטוב, מכיוון שכמות הגירוי לעור היא אופטימלית, לעומת זאת אם אשפשף את עורי חזק, אחוש כאב מפני שהגירוי חזק מדי . בדומה לכך גם בעין, גירוי במידה הראויה מאפשר ראייה טובה, גירוי חזק מדי יכאב, וגירוי חלש מדי פירושו שאין ראייה . כלומר בחושך, כשאין אור, אין גירוי של עצבי הראייה וממילא איננו רואים . מהי הכמות האופטימלית של האור ? מהי הכמות שבה אני אראה טוב מחד גיסא ולא יכאב לי מאידך גיסא ? ואם יש כמות אחת נכונה כזו כיצד קורה שאנו יכולים לראות גם לאור נרות וגם ביום שמש מלא ? לצורך כך יש לנו בעין מתקן מווסת אור, האישון שלנו נפתח ונסגר כדי לווסת את כמות האור הנכנסת לעין ולאפשר רק לכמות האופטימלית להיכנס . שני ניסויים פשוטים יסבירו לנו את העניין : 1 . ...
אל הספר