קומפוזיציה

29 הקולנועית, יכול להתפרש כדבר והיפוכו . וההבנה הנכונה תובן רק בהקשר הקולנועי הרחב . לדוגמה, סימטרייה בפריים בדרך כלל מובנת כבסיס יציב וחזק וכרמז לעולם שלם ומלא ולהרגשת שביעות רצון ונינוחות . ואולם במקרים מסוימים אותה סימטרייה תגרום לצופה לחוש עולם חנוק וכובל והרגשה קשה וסוגרת . ההבנה הנכונה תהיה תלויית הקשר קולנעי . אם ההקשר הסיפורי הוא על משפחה מתפקדת, אז סימטרייה תוסיף לתחושת הביטחון והשלמות שהצופה חש כלפי אותה משפחה, אך אם הסרט הוא על משפחה שמרנית הסוגרת את האפשרויות לאחד מבניה הרוצה ללכת בדרך אחרת מאב המשפחה, אז הסימטרייה תגרום לתחושת מחנק וסגירות . כדאי לפתוח בלימוד קומפוזיציה על ידי עיון בתמונות קלסיות . גם כאן ציור או אנימציה מאפשרים שליטה טובה יותר של הצייר או האנימטור בבחירת הקומפוזיציה הנכונה ולכן מתאים ללמד את הקומפוזיציה דרכם . מצד שני צריך לזכור כי בציור הצייר יכול לעוות את המציאות כדי להדגיש או לשנות דברים, כמובן במיוחד בציורים מודרניים ששם עזבו האמנים את תחושת המציאות הריאלית כדי לעבור לסגנונות מודרניים כמו אימפרסיוניזם, קוביזם וכדומה . הרעיון הבסיסי באמרה המקובלת 'תמונ...  אל הספר
תבונות