ב. שכרות פורים — העלאת ניצוץ עמלק בהיסח הדעת וביטוי ל'ייחוד הגמור' בעולם הזה

עשירי פרק 982 זה על נצטוושלא וקרבנות המשכן במלאכת זה ידי על להצטוות העגל מעשה ארץ מ אותם בהוציאי אבותיהם את צויתי " לא : ( כב ז , ירמיהו ) שנאמר כמו , מקודם ונעשו לתיקונם , להם זה ניתן העגל חטא אחר רק , וזבח " עולה דבר על מצרים הראשונות , שבירת לתיקון אחרונות לוחות נתינת וזהו ומצוות . זכויות מהזדונות פז , א ( } . . . { שבת ) זה על כח ישר לו נתן יתברך והשם גדול , כחטא נראה שהיה ( פח , א שבת ) מאהבה קיבלוה " ד " הדר ידי עלפה שבעל תורה התחלת הוא ופורים לו שיש והאהבה החשק גודל כפי — פה שבעלתורה יסוד שזהו החשק , ותוקף לו המתגלין והמסטוריןחכמתו השגת הוא כן עליה , נפשו למסורתורה לדברי מ ' הבינה ' שלמעלה ( פה , אח " ב , זוהר הקדוש עיין ) עליונה ' חכמה ' מהמשכת מציאות המשכת שמשם הדינין , התערות והתחלת . אדם והשגת דידיעת והדעת כי כלל , רע של מציאות שוםאיןשם ב ' חכמה ', אבל — מ ' הבינה ' הוא בפועל , הרע ומה , והבחירה מהידיעה למעלה הוא דשם לפניו , בשוהבמחשבה עלההכל ושכרות המשתה כןתחילה . ועל במחשבה שם גלוי הוא הכל בסוף שמתברר ידיעה אין הדעת הסתלקות דמצד ,' וכו רור " א בין ידעדלא " עד הוא דפורים כי...  אל הספר
תבונות