(1) הפרדוקס בחטא בת שבע

ל דוד תשובה ודמותו ש — ביטוייו של הפרדוקס בעבר 813 וזו מצריכה את החטא כדי לשוב — המהווה את כוונת הזיווג , הוא הקמת עול התשובה ממנו וכדי לגלות את האלוהות בחטא עצמו . לכן , הכרתו של דוד שהקב " ה רוצה בזיווג אינה מבטלת את ' הבחירה ', אינה הופכת מכיר בכך את החטא ל ' טוב ' פשוט ) ואולי אף למצווה ( ואף אינה פוטרת מעונש ; דוד בו ובעונשו : — שהקב " ה רוצה בחטא הבחירי והקונטינגנטי ככזה ד ' הלך ', ממשלכך אחר הנביא לו שאמר כמו היצר , הסתת בדבר דיש זה , ידע והוא הוא יתברך ' ה דרצון הקודש ברוח ידע אבל הרע , איצר ( נב , א סוכה ) שדרשוהו , למאריה למזכי רצה ולא עליה ושיענש עבירה שהוא פי על ואף , זה שיעשה ולכבוד למזכי רצה דלא לשמה , עבירה זה הרי שיעשה יתברך ' ה דרצון וכיון 44 . שמים זה פסוק על שאמרו וכדרך , בשפטך " } תהילים נא , ו { תזכה בדברך תצדק " למען לנצח יכול שאפילו למריה , דזכי עבדא לימרו דלא , ( קז , א סנהדרין } . . . { ) בדוד על ויענשו לחטא יחשיבו יתברך ' שה יודע שהיה פי על ואף רשאי , היה לא יצרו 45 . כך יתברך ' ה דרצון כיון זה , הדבקות ברצון ה ' אינה מוליכה להימנעות מחטא , אלא לביצועו מתוך הכ...  אל הספר
תבונות