' החלל הפנוי ', ה ' רשימו ' ושאלת המשמעות — ר ' נחמן ור ' צדוק 761 כך ש " הדרך שהאדם חייב לעשות היא מחופש ועצמאות מוחלטים לתלות 150 המרטירים ", אהבה נכנעת באל עד שכל תחושה של עצמי נגוזה ", וזאת מתוך התמסרות של כל כך וא , ומתאימים את רצונם ה - ום אלה שאוהבים את האל אך ורק למענ לאל עד ש " ישנ 151 } . . . { עד שהם שוכחים את עצמם " . לרצונו כך נוצרת סתירה בין הרצון האופטימי לגאולה מיידית ברוח , לפסימיות הפרושה שהאדם נתפס כחוטא אף ולניכור העצמי שהוא מוליד בפועל . הסתירה עולה גם מכך ש ה ) אם יאמין בהם ( , ללא קשר י אפריורי בשל הצליבה והקימה לתחי הוא מתכפר — במהותו למעשיו ) שכאמור מרחיקים את הגאולה אפריורי ( או למהותו : " החסד מקלקל את שורת כפרה על החטא התמידי { יוצרת תפיסה של ה } = הדין . מתנת החינם הזאת של האל . . { נסתרות דרכי האל . הוא } . } . . . { זכה דווקא הוא לחסד ? } . . . { מדוע שרירותיות הבחירה 152 . יאבדו "— בחר מראש את הנועדים לגאולה והשאר לפי ר " צ , לעומת זאת , מידת הדין היא אכן המקור ל ' בחירה ', לגשמיות , לחטא , לעיל לייסורים , לפרטיקולריות בכלל ולזו היהודית בפרט ; אך כפי שרא...
אל הספר