פרק שביעי 726 כות ' הוא ממד ' הידיעה ' המוחלט , יחו " ע או ' שורש הנשמה ' הקבוע , לפיהם האדם שב ' ז דבוק תמיד בקב " ה ללא תלות במעשיו ואפילו כשהוא חוטא ; הדין הוא ממד ' הבחירה ' הקונטינגנטי או יחו " ת , לפיהם האדם נידון לפי מעשיו הטובים והרעים ; ו ' הייחוד הגמור ', פרספקטיבה האנושית , הם הדין הנובע מאותו חסד או ליתר דיוק : ' השורש הנעלם ' של ה ובכך מוביל הדין לחסד גדול יותר , — שלו שבזכות ) ' רשימו ' ( , כשהאדם נידון ממקומו כשהחוטא זוכה בתיקון ובשכר בזכות מעשיו ולא בחסד חינם המביישו ) ראו בדיון על ( . 4' זכות ' בדין , בפרק ה המוחלטת , זכותו הסובייקטיבית של האדם לחלופין , הדין האובייקטיבי הוא ' הידיעה ' ואילו הדין הנובע דווקא ממקומו הסובייקטיבי של האדם — היא ' הבחירה ' הקונטינגנטית ) זכות , ' רשימו ' ( הוא ' הייחוד הגמור ' ו ' השורש הנעלם ' . ' דין לכף זכות ' אצל ר " צ הוא ייסורים כך ( , שכשם שהוא חל על ה 4 אפוא ' המתקת המר במר ' ) ראו בדיון על כך בפרק ובדיונים 8 הוא חל על החטא , כפי שעולה מדיוניו הרחבים על התשובה בכלל ) ראו בפרק ( ועל המשמעות הספציפית של חטאיהן של דמויות שונות ) ראו 4 ...
אל הספר