(3) משמעות עדיפותה של מידת הדין: קבלת הדין ו'דין לכף זכות'

' החלל הפנוי ', ה ' רשימו ' ושאלת המשמעות — ר ' נחמן ור ' צדוק 713 לם ) ' מקיף ' ו ' חלל פנוי ' ; ' ייחוד קבלת הדין היא ההכרה במבנה האונטולוגי של העו את הסתר הפנים והייסורים הכרוכים בו , כדי לאפשר את קיום מיניה וביה גמור ' ( , המחייב העולם ; יתרה מזאת : זוהי ההכרה במצבו הקיומי של האדם בעולם זה ) ' רשימו ' ; ' שורש שנוסף נעלם ' וממשות קונטינגנטית ( , שהסתר הפנים מאפשר את קיומו העצמאי והבחירי , על כך יכול לכונן את עצמו ) ' שורש נעלם ' ( , ולהוסיף כביכול על האור האלוהי ) ' ידיעה ' ( מתוך ה ' רשימו ' של הייסורים ) והחטא ( עצמם . הכרות אלו עצמן הן החידוש הבסיסי שמוסיף האדם בעולם ובאלוהות , שעליו הוא מוסיף גם את החידוש הספציפי לפי ייסוריו ות אלו ממתנות את הסבל ומאפשרות את קבלתו מלכתחילה . וחטאיו ; מכל מקום , הכר החטא , הכאב והייסורים הולידו עימם תגובה נפשית של סבל , שהוא חוסר הנכונות לקבלם ותחושת סתמיות חריפה , המעצימות אותם : קבלת . מבחוץ עליו הנוחתת כמכה { . . . קיים } העונש התוודה לא שהאדם זמן כל בצידוק . לכפרה מדיום אלא עונש איננו שוב , ומומיק את משנה והצדקתו הדין בפני — מעונש לחמוק שרוצ...  אל הספר
תבונות