(א) הניגון: חיסרון מתמיד, חידוש מתמיד והוספה בעולמות

פרק שביעי 662 מתחייבת בהנחות שכליות , ועל דרך ראציונאלי - בלתי אמונת הפאראדוכס } . . . { } . . . { סותרת את השכל , והסתירה הזאת מצוי בה גם מומנט חיובי } . . . { חירותה משמעיות - חד מחשבה על ה - ת המוחלטת של אמונת הפאראדוכס . שקיד אובייקטיבית מדויקת מתנגשת בסתירות ובקושיות } . . . { גם האמונה מסתתרת השכל . ואם אין פי - על מאחורי הדיאלקטיקה הכללית : הן ולאו אין להכריע ביניהם המסקנה מחייבת חיוב הגיוני , הריהי אקט של הכרעה מתוך חירות . עמידתו של רות זה } . . . { מפני שאין השכל יח - ך תו מ - ד האדם בתוך הסתירה היא המקנה לו מעמ המשמעיות : ממנו לא - דו קובע את החלטת כל שהוא ' אובייקטיבי ' ונשאר בגדר תיבנה האמונה . מצב הדיאלקטיקה הוא מצב החירות , והאמונה היא הכרעתה מתוך חירות זאת . כך מקבל רעיון הבחירה תוכן חדש לגמרי : היא שוב אינה עניין } . . . { בר על כוחות פיתויי היצר שבגופו , אלא הבחירה היא ליכולתו של אדם להתג 51 חירות מכל קביעו השכל , והיא הכרעה של המחשבה . החיסרון המובנה של ' החלל הפנוי ' הוא הפתח לחופש האנושי היצירתי , והצדיק מממש שמות , או מניצוצות נ - ם יצירתיות זו כשאינו מסתפק בשתיקה...  אל הספר
תבונות