1. 'החלל הפנוי' כנושא הפכים: יש ואין, יחו"ת ויחו"ע

שביעי פרק 610 טבע ות של האינסוף המאפשרת את ה ' יש ' הסופי ואת קיומו בחוקי אינ פנוי ', הוא , ' אין ' דווקא האינסוף , ה מיסטית , - ית דטרמיניסטיים ; מצד שני מנקודת מבט קבל ו בכל רגע אות מחיה , וללא האור האלוהי היוקונטינגנט הוא סופי ' יש ' ה בעוד , ממשות ה ומכאן שכדי שתתקיים בריאה — ורגע ) כטענת הצמצום כפשוטו ( אין לכל דבר שהוא קיום לא ' אלוהי בחלל זה , לצמצום ש יש סופית ב ' חלל הפנוי ' חייבים לטעון לנוכחותו של ' כפשוטו שבו ההשגחה האלוהית קובעת את הדברים . אך ר " נ אינו — אינסופי כאן עולה מחדש השאלה כיצד יתקיים הסופי בנוכחותו של ה מבקש את יישוב הקושי שבין שתי התפיסות , אלא קובע אותן כעובדה הכרחית : מהותו של ' החלל הפנוי ' היא ' יש ' פנתאיסטי ו ' אין ' טרנסצנדנטי כאחד : שתי העמדות התיאולוגיות , שמתוך הפגשתן נוצר הפאראדוכס הקדמון של ת מסוימות , שבדין היו לפני ר ' נחמן הבריאה } . . . { הן תורות תיאולוגיות היסטוריו בבחינת תרתי דסתרי . העמדה האחת , המבליטה את הסתלקותה של האלוהות מהעולם , ידועה לנו מקבלת האר " י על צורת הצמצום שלה , וכל עיקרה באה לשם שהדגשתה לצד האימננציה , היא — תפיסה טראנסצנד...  אל הספר
תבונות