אופי הסתירה בכתבי ר ' צדוק 561 למקומות מסוימים , אלא כל צד מתקיים בכל עת ובכל כוחו . ר " צ דוחה את הסינתזה ים אקלקטית , שמוותרת על חלקים מהותיים מכל ההרמונית , היוצרת למעשה פשרה , לעית צד , ובכך מעמעמת את מהותו העקרונית של כל צד בפני עצמו ומכחישה את הסתירה 3 הנולד ממנה . — המייסר אך הפורה — הממשית ביניהם ואת המתח מבנה מורכב יותר של סינתזה מופיע באופן כללי ) לאו דווקא ביחס לשאלת ' ידיעה של הגל . הגל מבקש לברר את הזיקה האימננטית בין מושג אחד לאחר ובחירה ' ( בהגותו את המושג הסותר : המושג הסותר הוא מיניה וביה הסותרו , כך שעיון באחד מוליד עצמו למעשה התנכרות עצמית של המושג הראשון המפרקת אותו , אך התבוננות בו במושג הסותר , גם מגלה שמאפיינים רבים של המושג הראשון שלכאורה נדחה מופיעים אם בדרך השלילה ; כך נוצר ממד שלישי , החוזר למעשה אל המושג הראשון , אך כעת מודעות עצמית לכך שללא המושג הסותר לא מתקיימת גם הגדרתו הבנה עצמית ו מתוך , אחדות הניגודים שמציג ר " צ ביחס לדעות השונות בתושב " ע 128 - 127 , עמ ' אלו ואלו לטענת שגיא , 3 : לפי ר " צ הדעת האנושית אינה מסוגלת לשאת הפכים ולכן כל אדם נוקט הרמוני...
אל הספר