הייחוד הגמור 283 יחו " ע הוא ההכרה האחדותית באלוהות שאין עוד מלבדה , גם לאחר בריאת העולם . את קיומו העצמאי והנפרד של העולם הזה ושל האדם המצוי בו הכרה זו מאיינת למעשה ולכן מבטלת את ' הבחירה ' . זוהי ההכרה של שם הוי " ה שמהותו המציאות שמעל לזמן — והיא מכונה גם בשמות : ' מעשה מרכבה ', ' תפארת ', ' קודשא בריך — היה הווה ויהיה — ע כ ' ידיעה ', מלמדים על הוא ', ' זעיר אנפין ', ועוד ; שמות אלו , כמו מהותו של יחו " הקבלתו ברמה האונטולוגית , ל ' שורש הנשמה ' הקבוע ברמה האפיסטמולוגית והקיומית . ול כ - ת גם להכרה זו שני פנים : מבחינה אונטולוגית זהו פנתאיזם של אלוהות הממלא אך מבחינה אפיסטמולוגית זוהי האחרות הטרנסצנדנטית העולה — באופן אימננטי המולידה תאיזם של אל פרסונלי , מצווה ומשגיח . ממלאות זו , אחרות השגה מלאה זו הייתה השגתו בפועל של יעקב , שתיקן עצמו בשלמות עד כדי תיקון חטא אדם הראשון ; אך השגת יעקב הייתה בפועל רק לגביו ולא לגבי בניו שתוקנו רק באמצעות בכוח : בניו שעוד צריכים בירור על מעשיהם וחטאיהם , משיגים את יחו " ע רק ובמובן הזה נותר עוד — יחו " ת , דרך ' האמונה ' הקונטינגנטית ולא דרך ' האמ...
אל הספר