2. ייחודא עילאה

הייחוד הגמור 237 " שמע — הבריאה חרא גם ' ה עם הוא אחד הכול איךהבירור משמעו ש , להלן : יחו " ע ( : " אחד ישראל ה ' אלוהינו ה ' שנברא אחר גם , כולם הנבראים כלעל רוכב יתברך ' ה איךהוא המרכבה מעשה מצד לומר רוצה ', עילאה יחודא ' בזוהר הנקרא יחוד וזהו , כמקודם העולם השגה { כי . . . לנביאים } אלא אינו הגמורה שהשגתו , גמור לאלוקות הכל ההתעלות העולם ' נברא שלא כ ' עד גמור יחוד ממש שהוא , האמיתות איית דר העליונה " נפשיכטעם הנפש כלות עד גמור הִדבקות הוא , תתלו { דברים , שמעוני ילקוט } ולכן . מעצמותו נבדל דבר שאינו שמשיג כיוון ( , ו , ה שיר השירים ) בדברו " יצאה } שבת פח , תחייה שלטל ה " הקב והוריד נשמתן יצאה { הר סיני } במעמד דבור בכל " גוי להבדלת מקום מה — הגמור האחדות שמצד { . . . נברא } למדריגת להחזירם ב { 32 . מלכותו כבוד מדת מצד הכלזה , יתברך אליו לקחת גוי " } דברים ד , לד { מקרב שהקב " ה לא השתנה עם בריאת ( , ו , ג מלאכי " ) שניתי לא ' ה אני " ש הכרה הוא ה יחו " ע לוהית אינסופית , וכל הבריאה בטלה למעשההעולם וגם לאחריה הכול הוא אחדות א באלוהות . טענה מיסטית זו מקבילה לטענה הפילוסופית שהאלוהו...  אל הספר
תבונות