1. 'שורש הנשמה' הקבוע: 'הסובייקט' האקזיסטנציאליסטי ו'הידיעה'

פרק שני 160 משורשו להשתנות יכול אדםאין מקום מכל לאדם נתונה שהבחירה פי על אף , הוא " ישראל — שחטא פי על " אף ( : א , מד סנהדרין ) שאמרו וכאותה ועיקרו , הוה לא " טבא ( : כט , א ברכות ) ו אמר וכן . קדישאוגזעא שרשאמ דהוא משום טבא " } . . . { ולכך הוה לא " בישא : להיפך וכן { . . . טוב לא נהיה רע ; } = בישא " סנהדרין ) ל " ז שאמרו חוטאים } שורש נשמתם קבוע לכך מראש , ולכן { כן גם מצינו 4 הבא " . לעולם חלק להם ש " אין ( : א , צ ול תלוי ב ' ידיעה ' ובהשגחה הכ — בידי שמים " הכל בדומה לרבו , רמ " י , סובר גם ר " צ ש " גם שורש נשמתו ) או ' הסובייקט ' הפרטי האקזיסטנציאליסטי ( ול , כ - ת האלוהיות החודרו של כל אדם , הקובעים את טבעו ומהותו כטוב או כרע ) בדומה לפרידסטינציה ( , ואף טרם המחשבה אפילו וכוחו יתברך השם פועל ( : " שהכל פטליזם מעשיו ומחשבותיו ) שורש זה מתבטא ב ' חלק ' שיש לכל ישראל לעולם הבא . העולם הבא 5 . " בלבו נוצרה השירים שיר ) ל " ז ( לספירת ' בינה ' : " שאמרו זהרמיוחס בעולם הקבלי של ר " צ ) בעקבות ה כל ולכך ', וגו לבבי '' צור " ( כו , עג תהילים ) שנאמרישראל , של לבן ה "' הקב : ( ב , ה ר...  אל הספר
תבונות