(1) 'הסובייקט' הפוקויאני וההבניה התרבותית

' ידיעה ובחירה ' בפילוסופיה , בדתות וביהדות 103 סטרוקטורליזם הטוענת - פוסט תיאור כללי זה יונק את השראתו מהעמדה הכללית של ה אם משום שזהו המצב שנוצר למצער בתרבות המפורקת של — ל " מות הסובייקט " , ואם משום שלמצב זה יש לשאוף , כדי להעניק לאדם כוח בחירה הקפיטליזם המאוחר תוקף מישל 114 במסגרתה של עמדה זו ומתוך הישענות מובהקת על ניטשה , 113 רחב יותר . ועתה 19 - ה פוקו את ההומניזם בכלל כ " מורשת המעיקה ביותר שהורישה לנו המאה ואת 115 ההומניזם ", הגיעה השעה להיפטר ממנה } . . . { תפקידנו הוא להשתחרר סופית מן ההומניסטי בפרט . לטענתו זהו מושג של הבורגנות ההומניסטית , שכמו ' הסובייקט ' מושג שאר מושגיה טוען לחירות ; אך " רעיון החרות של ההומניזם משמש למעשה ומייצר את " הכוח 116 כאידיאולוגיה שמצדיקה את הציות לכללים של הסדר הקיים ", יצר פרטים צייתנים שכל תחום בחייהם כפוף לחלוטין הדיסציפלינארי } . . . { שתפקידו לי פרט הנתון לכוח הדיסציפלינארי מפנים את הבקרה של 117 לכליים " . כ - ם לכוחות פוליטיי סטרוקטורליסטים - " מות הסובייקט " עולה בכתבי מישל פוקו ובכתביהם של תיאורטיקנים פוסט 113 . בדיון נלווה להרצאה זו ...  אל הספר
תבונות