' ידיעה ובחירה ' בפילוסופיה , בדתות וביהדות 79 לכיוון זה ניתן לייחס גם עמדות , 53 בכל זאת אחראי מוסרית באופן מוחלט למעשיו . דתיות בעיקר , הטוענות שהנפש , בהיותה רוחנית , אינה נתונה תחת עול החוקים הטבעיים 54 הדטרמיניסטיים . ת עכשווית אחרת , חופש הרצון מצוי בצורה אישית של לפי עמדה ליברטריאני סיבתיות האדם : " סיבתיות הסוכן " . האדם שולט ברצון ובבחירה פשוט משום שהם שלו : האדם הוא העושה אותם , הם מתרחשים בו אינהרנטית ואין הוא מפעיל סיבתיות חיצונית הן רלוונטיות להבנה כדי להוציאם לפועל ; יש אומנם השפעות סיבתיות חיצוניות , אך אין מדוע הבחירה מתרחשת . סיבות הגיוניות מספקות הסבר אוטונומי שאינו תלוי 55 בסיבתיות . ההכרעה האקטואלית ומודעותו העצמית של האדם ברגעי הבחירה ) שבהם הוא חש היכולת להימנע ממנה ואת האחריות למעשיו , ותפיסותיו - אי בבירור את הבחירה , את רלוונטיות את תפיסותיו לא ת מול הסיטואציה עצמה ( הופכת ל הפילוסופיות מושעו ואת חוסר אחריותו המוסרית המוחלטת לאופן פטליזם התיאורטיות בדבר הדטרמיניזם / ה בעמדת ניטשה , מתוארת כאן 3 בניגוד לפרדוקסליות שנראה בסעיף 56 קיומו ולמעשיו . . רעיון ההשפעה 32...
אל הספר