אחרית דבר : הפרדוקס ככלי לניתוח הופעתו של הרוע הרדיקלי בשואה 1411 ( מהווה פן של ' הידיעה ' ; מכאן עולה 1 , סעיף 2 לסוגיו ועל עמדת רמ " י ; וראו גם פרק מסקנה קיצונית , שמי שלא שרד או הפך למוזלמן חסר מלכתחילה את המהות או לפחות שהאשמה תלויה בו על שלא התאמץ בבחירתו לשמר — האקזיסטנציאלית הזו את אותה מהות . האם האשמה על שלא ניצלו או שהפכו למוזלמנים מוטלת על כתפיואולם , הקורבנות , משום שלא השכילו להחזיק בתודעתם האנושית ? לטענת אגמבן , " גם המוזלמן עד שהוא 42 הופך בעיניו } של בטלהיים { למכונה ביולוגית בלתי אפשרית ומפלצתית " האכזריים איבדו גם ס כמפקד אושוויץ , שבמעשיהם א - ס מגיע לקביעה תמוהה שאנשי א גם הם אינם אלא — הם את צלם האנוש , את התודעה והרגשות ואת כוח השיפוט המוסרי רצונו העז של בטלהיים לשמר את 43 מוזלמנים אלא שהם מוזלמן ה " ניזון ולבוש כהלכה " . האבחנות המוסריות ואת כבודם של הניצולים בשמירה על צלמם ועל תודעתם האנושית , ה שנוטל ממנו את האמפתיה לנספים , למוזלמנים ולניצולים שלא עמדו הופך בעצמו למ ואף משווה אותם למעוולים ; יתרה מזאת , הוא הופך את הניצולים — בקריטריון שהציב לגיבורים שדבקו ב...
אל הספר