5. שאלת 'הגרמנים הרגילים'

אחרית דבר : הפרדוקס ככלי לניתוח הופעתו של הרוע הרדיקלי בשואה 1402 בכך מייחס גולדהגן את 34 אנטישמיות שהייתה רדומה בתרבותם ועתה השתחררה . ( של הנאצים לגרמנים כולם . עמדתו נוטה אפוא למהותנות ביחס 1 האינטנציונליזם ) סעיף ממדי , - חד כתב אישום לגרמנים , ומבקשת להבהיר את הכאוס של הקטסטרופה באמצעות שלפיו היהודים חפים מכל פשע ולכל הפחות הגרמנים כולם אשמים ; בכך נוטה עמדה זו למוחלטות של ' הידיעה ' ; לחלופין , גישה זו מדגישה את ' הבחירה ' החופשית של הגרמנים לשתף פעולה עם הנאציזם . ם הם מנגד עומדת השקפה המבקשת לטהר אף את הגרמנים הרגילים , בטענה שג קורבנותם אינה חמורה כזו של אלו אומנם קורבנות של הטרור הטוטליטרי הנאצי ; ו שהובלו למחנות הריכוז ולהשמדה , אך בסופו של דבר הם מצויים יחד עם אסירי המחנות על אותו רצף ) אם כי בתחילתו בלבד ( של טרור שהופעל נגדם . היותם קורבנות מנקה פעולה , משום שהוא נכפה במקרים של שיתוף אותם מאשמה , לפחות חלקית , אפילו 35 עליהם בכוח או באינדוקטרינציה במשך שתים עשרה שנים שהביאו לפסיכוזה המונית . עמדה זו נמנעת ממהותנות ) ' ידיעה ' ( כלפי הגרמנים ותולה את התנהגותם בסיבתיות ופין...  אל הספר
תבונות