4. יחסו של ר' צדוק לאנטינומיזם: סכנתו ב'התרת הרצועה' ואפשרות ביצועו כ'ידיעה' ו'בחירה' יחד

אחד עשר פרק 1216 מידה כנגד מידה ) דין ( על חסידותו , ולא עוד אלא ששכרו ) חסד ( הוא החסיד ניתן לו ' מכשול ' של חטא ) דין ( נוסף שממנו הוא מתייסר ) דין ( כדי להופכו בתשובתו ל ' טוב מאד ' ) החסד הנובע מהדין עצמו ( . הם הופכים לבעלי משמעות — אם כל מעשי האדם הם רצון ה ' וידיעתו ) חסד ( צמו מאבד את הזכות האישית ) קרדיט ( על מעשיו הבחיריים אלוהית מוחלטת , אך האדם ע ) דין ( ולמעשה את כל משמעות קיומו ; כדי שמעשיו הבחיריים והקונטינגנטיים באמת משמעות , וכדי בעלי יוסיפו ' טוב מאד ' על הטוב הרגיל של ' הידיעה ' הקבועה ויהיו כלומר בעלי — שהאדם באמת יקבל על כך את הזכות , עליהם להיות באמת בחיריים ובאמת באחריותו לבחור בין הטוב לרע . כך — הבחנה ברורה בין טוב ומצווה לרע ועבירה , הצמצום והדין נדרשים לפני ההתפשטות והחסד של ראשית גם לגבי ' עבירה לשמה ' : הפריצה : " עת : ( קכז , קיט תהילים ) שכתוב כמו . } בראשית יג , ט { ואשמאילה " הימין " ואם : ( סא , אברכות ) שאמרו כמו הימין , מבקש וכשהרע תורתך { ", } הפרו ' לה לעשות לשמאל לילך יש — והטוב הימין על גם הלב ", מפתחי שני על יושב הרע " יצר ואימינה ", ש " השמאל מ...  אל הספר
תבונות