312 באָבע מעשׂיות לילה אחד, שלא הרגתי אותך ואת בני' . ושמחו שמחה גדולה 2 ועשו משתה לכל העם הנמצאים ושמחו הרבה מאד ( קכו ) . הסיפור מתאים, מחד גיסא, לסיפורי עלילה שבהם האב נעדר תקופה 3 והוא מתאים מאוד מאידך גיסא, לסגנון הסיפורים ממושכת, המופיעים בקבצי סיפורים אשכנזיים, שעוסקים ביציאת הגיבור 4 הסיפור הוא, לדרך, אם לעבודה אם בעקבות עונש שהוטל עליו . ללא ספק, בעל משמעות מוסרית מובהקת - הצורך שלא לכעוס ; אך מראש מדובר על סיפור שבו הבן בעל מידה תרומית ברורה : 'שכיבד אביו ביותר' . מכאן שמדובר כמעט על סיפור אקסמפלה, שמראש ברור שאינו ניתן לחיקוי של כל אחד . בסיפור, אומנם, האב והבן הם 'סתמיים' ואינם מזוהים עם דמות זו או אחרת, אך, ככל הנראה, העובדה שהם מופיעים ב ספר חסידים רומזת לכך שמדובר בחסידים או באנשים ידועים המהווים דגם כללי / אקסמפלרי, גם אם שמם אינו נזכר . הסיפור בנוי משני חלקים . סיפור מסגרת שזו פתיחתו : האב מצווה את בנו שגם לאחר מותו ימשיך ויכבדו ; וכיצד ? ישמור את מצוותו שלא יבטא את כעסו בטרם ימתין - ולוּ 5 סיפור המסגרת נחתם בכך, לילה אחד - לפני שיפעל מתוך כעס . שדרישת האב מוכחת כנכונה...
אל הספר