החלק הראשון - פס' א-טז

221 קינה ד נבוכדנצר ( מל"ב כ"ה, ט ) , אולם כאן האש היא מטאפורית לכעסו של ה', כפי שמופיע במקומות רבים אחרים ( דברים ל"ב, כב ; ישעיהו י', טז - יז ; ירמיהו י"ז, כז ; יחזקאל כ"ב, לא ; הושע ח', יד ; יואל ב' ג ; עמוס א', ד, ז, י, יב, יד ; נחום א', ו ; צפניה ג', ח ; איכה ב', ב ) . 32 זוהי הפעם הראשונה בקינה שה' מוזכר בה . סדר הפסוקים יא, יב הפוך להתרחשות בפועל : קודם נכנסו האויבים בשערי העיר, ורק לאחר מכן הם שרפו אותה . אולם כאן שריפת העיר מתוארת תחילה ( פס' יא ) ואחר כך הכניסה של האויב לתוכה ( פס' יב ) . פסוק יג מסביר את כעס ה' : כעסו של ה' נבע "מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָעֲוֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ הַשֹּׁפְכִים בְּקִרְבָּהּ דַּם צַדִּיקִים" . אולם בין הכעס של ה' בפסוק יא לבין ההסבר שהחטא הוא שגרם בפסוק יג, מצוי פסוק יב, המתאר את הכניסה של האויב לעיר . כאמור, מקומו של פסוק זה, לפי סדר ההתרחשויות, הוא לפני פסוק יא . ההסבר הפשוט להיפוך הסדר של הפסוקים הוא שתיאור הכניסה של האויב אינו עומד לעצמו, אלא הוא משמש כדי להביע את הפליאה של מלכי הארץ ותושביה . הסבר ברובד נוסף הוא שסדר הפסוקים אינו כרונולוגי אלא תיאולוג...  אל הספר
תבונות