מבנה הקינה ומשמעותה

208 איכה : מייאוש לתפילה ההיגיון של סדר הרכיבים הוא, שלאחר תיאור האירועים בגוף שלישי, הציבור מקונן על החורבן בגוף ראשון, והקינה מסתיימת בתקווה לסיום מצב העונש של יהודה והענשת אדום . החלק הראשון של הקינה, שהוא גם הארוך ביותר, מסודר גם הוא בסדר הגיוני לפי סדר האירועים : 2 א . פסוקים א - י – תיאור המצור על ירושלים, ובעיקר מתואר הרעב של התושבים . ב . פסוקים יא - יג – הכניסה של האויב לירושלים וחורבן ציון . ג . פסוקים יד - טז – גורל העם בגלות לאחר החורבן . כאמור לעיל, לאחר תיאור אירועי החורבן לפי סדר התרחשותם, בחלק השני של הקינה, הציבור נושא את קינתו . הציבור מביע את אכזבתו מכך, שהעזרה המיוחלת מצד בעלי בריתם לא הגיעה ( פס' יז ) , וכן הוא מאוכזב מגורלו של המלך שבו תלו האנשים את תקוותיהם שהם ימשיכו לחיות בצילו ( פס' כ ) . הם מקוננים גם על המרדף של אויביהם אחריהם ( פס' יט ) , אך עיקר קינתם היא על תחושתם שסופם הגיע : "קָרַב קִצֵּינוּ מָלְאוּ יָמֵינוּ כִּי בָא קִצֵּינוּ" ( פס' יח ) . תחושה זו דומיננטית ביותר בקינה הראשונה, בקינה השנייה, ובחלקה הראשון של הקינה השלישית . אולם בניגוד לקינה השנייה, ה...  אל הספר