החלק השלישי - פס' מ-מז

183 קינה ג בניגוד לכל הקינה, פסוקים מ - מז כתובים בלשון רבים . מדוע דברי התשובה והתלונה כתובים בגוף ראשון רבים ולא ביחיד, כפי שפתחה הקינה ? תופעה זו הייתה הגורם המשמעותי שהביא מספר לא קטן של חוקרים למסקנה, שה"גבר" אינו אישיות פרטית אלא האנשה של האומה . אולם כבר ראינו שהגבר הוא סובל טיפוסי, שחווה את מאורעות החורבן . קינה זו עוסקת בהיבט האישי של האירועים . היחיד בקינה זו הוא דוגמה לכלל היחידים שעברו את אירועי החורבן . מכיוון שהנסיבות של צרת היחיד במקרה זה הן גם הנסיבות של צרת האומה, אין להתפלא שהמשורר עוסק גם בהיבטים לאומיים . בחלק השני הרעיון הוא שיש אפשרות לפנות אל ה', ותפיסה זו מיושמת עתה על ידי הציבור שחוזר בתשובה, ומפנה את תלונתו אל ה' . לפני שהקינה תשוב ללשון היחיד, המעבר ללשון רבים הכרחי בגלל האופי הלאומי של האירועים . הגאולה העתידה איננה גאולה אישית, אלא גאולה לאומית . כך שאף שקינה זו עוסקת בעיקרה בגורל היחיד, גורלו אינו מנותק מגורל העם . ( מ ) נַחְפְּשָׂה דְרָכֵינוּ וְנַחְקֹרָה וְנָשׁוּבָה עַד ה' . ( מא ) נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָּׁמָיִם . פסוקים מ - מא הם המ...  אל הספר
תבונות