168 איכה : מייאוש לתפילה חוכמתי כדי לשוות לדברים טון אובייקטיבי, וכדי להביע את הרעיון באופן שמצביע על דרכו של ה', שהינה קבועה ולא משתנה . ( כא ) זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל . ( כב ) חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו . ( כג ) חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ . ( כד ) חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ . המילה "זאת" היא כינוי רומז למה שיבוא בהמשך ( יחזקאל כ', כז, ועוד ) . 101 היינו, הדברים שהסובל משיב לנפשו, שנאמרים בהמשך, הם הסיבה שבגינה הוא מייחל לה' . משמעות הצירוף "אשיב אל לבי" היא אקח לתשומת ליבי ( דברים ד', לט ; מל"א ח', מז ) . בפסוק זה המשורר מבשר את המהפך מייאוש לתפילה, מהפך שיתרחש בהמשך . הזיקה ההדוקה שבין פסוק כא לפסוק כד יוצרת מבנה מעטפת : פס' כא : "זֹֹׄׄאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי עַל כֵּן אוֹחִיל" . פס' כד : "אָמְרָה נַפְשִׁי עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ" . מסגרת זו מגדירה את הפסוקים האלה כיחידה אחת שתכליתה להראות כיצד הסובל עובר מייאוש לתקווה . מטרת הקטע לשכנע את הסובל שלא יאבד את תוחלתו בה', מכיוון שחסדי ה' ונאמנותו לא הסתיימו ( פס' כ...
אל הספר