שירה

9 מווא יותר נקישות מאשר בצלע השנייה, והמשקלים הם 3 : 2 או 4 : 3 או 4 : 2 . לדעת בודה, במקור זהו המשקל של קינה על המת . הרעיון שהוצע למשקל זה הוא, שהמקצב היורד משקף את צורת הביטוי של האבל, שעקב צערו אינו יכול לסיים את שפתח . דוגמאות של משקל זה מצויות למכביר במגילה, למשל : 4 בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי שִׁבַּר עַצְמוֹתָי בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה גָּדַר דְּרָכַי בְּגָזִית נְתִיבֹתַי עִוָּה כנגד זאת, פסוקים רבים במגילה אינם בנויים במשקל זה, ואילו בקטעי שירה רבים במקרא, בתהלים ובנבואה, משקל זה רווח . לכן היום טענה זו אינה מקובלת על הכול . 5 המקצב הוא המאפיין השלישי של השירה, והוא הקשה ביותר להבחנה . המקצב הוא המבנה הסדיר של העליות והירידות של הקול באמירת השיר . העלייה נעשית בהברות המודגשות, ואילו הירידה היא בהברות הרפות . השירה במגילת איכה רוויה בדימויים ובמטאפורות, כצפוי בשירה מעולה, וכן באוצר מילים מליצי, במשחקי מילים, במצלול, במבנים קונצנטריים, באלוזיות, בחזרה, בהנגדה, וכמובן במבנה האקרוסטיכוני שעליו נעמוד בנפרד . אחד הכלים הספרותיים הבולטים באיכה הוא השימוש בהאנשה ובקולות שו...  אל הספר