200 שלמה זנד האזרחיות והמדיניות, הרי דמותה של ישראל שנקבעה עד כה בחוקיה תהא טעונה שינוי . ישראל לא תהא עוד מדינה יהודית, שבה האזרחות השלמה מצריכה לא רק שייכות לדת ישראל, אלא גם דם יהודי . היא תיהפך למדינה יהודית-ערבית שבה הזהות הלאומית תהא תוצאה של מגורים או זכויות אזרח . לשון אחר ישראל כפי שהיתה אחרי 1948 לא תהא קיימת עוד, ופלשתינה, שבה ערבים ויהודים חיים יחד, תקום מחדש . אם, לעומת זאת, יסרבו שלטונות ישראל לקבל את הערבים כאזרחים שלמים בשוויון זכויות אזרחיות ומדיניות, תהא תחת ידם אוכלוסייה גדולה שהם לא יוכלו לחסלה או למשול בה . 248 חוראני לא נחשב עוין לישראל . ביקורתו את העולם הערבי הייתה תמיד חריפה וחסרת פשרות, ותרומתו לקריאת בורגיבה ב- 1965 להכרה במדינת ישראל הייתה משמעותית . ניתוחו הקצר וההגיוני מ- 1967 מפתיע בשכל הישר והפשוט שעמד בתשתיתו, והקוראים אותו היום יכולים לתמוה כיצד לא הבינו מנהיגי ישראל במשך למעלה ממחצית המאה היגיון היסטורי אלמנטרי זה . ייתכן שבניגוד לחוראני, שחזה שישראל כבר לא תוכל לסגת מהשטחים החדשים שכבשה בלב פלסטין, רוב המנהיגים הישראלים לא ראו היטב מה מצפה להם בעתיד,...
אל הספר