4 לקראת 'הונגריזציה' של תוכנית הלימודים (1914‑1867)

יצחק קשתי 146 במדינה . בבתי הספר העדתיים החוק נועד להיכנס לתוקף בראשית שנת הלימודים בשנת 1910 . במועד זה היה שכר הלימוד אמור להתבטל בכל בתי הספר העממיים . בבתי הספר העדתיים, דוגמת אלה היהודיים, התחייבה המדינה לפצות את המוסד האחראי לבית הספר ב‑‑ 15 כתרים לתלמיד שהיה מחויב קודם לכן בשכר לימוד . לפי השבועון היהודי Egyenlöség , הפסד שכר הלימוד של כלל בתי הספר היהודיים - 476 בתי ספר - הוא 579,888 כתרים . בבתי ספר אלה - טוען המחבר - לומדים 34,462 תלמידים . אם כל אלה היו מוכרים על פי החוק כחייבי שכר לימוד וזוכים בפיצוי הגבוה ביותר של 15 כתרים, הייתה ההכנסה של בתי הספר היהודיים 516,930 כתרים, כלומר 62,958 כתרים פחות מאשר אובדן ההכנסה משכר לימוד . אך היות שחלק ניכר מהתלמידים היהודים משוחררים משכר לימוד - כפי שמתגלה בבית הספר בוושרהיי, שם שליש מכלל התלמידים שוחררו משכר לימוד כבר במועד זה בגלל מצבם הכלכלי הירוד של ההורים - ההפסד הכספי גדול הרבה יותר . עד הפעלת החוק מימנו משלמי מס קהילה בעלי יכולת את שכר הלימוד של חסרי היכולת, אך אפשרות זאת מתבטלת אם אסור לגבות שכר לימוד כלשהו . בגלל מצב דברים זה...  אל הספר
רסלינג