דן פולק 154 תמיר : רוב המחשבות שלי על בנות, החל מכיתה ח'‑ט', היו שפשוט הייתי מאוהב בהן כל הזמן . הייתי פשוט מאוהב סדרתי בכל הבנות היפות בשכבה . כל שבועיים‑שלושה‑ארבעה הייתי מתאהב במישהי אחרת, עד כלות . ו . . . לא אומר להן כלום, כי פחדתי . אף אחת מהן לא ידעה מזה לרגע, אבל הייתי כותב שירים עליהן ועל אהבה, מלאים בייאוש ועצב, על אהבה שהיא בלתי מושגת . הייתי שומע שירים ובוכה איתם, וכל מיני דברים כאלה . הייתי מאוד רומנטיקן, אבל אני לא זוכר את ההקשר המיני של זה . דן : האם הן כיכבו בפנטזיות המיניות ? תמיר : כן . . . אני לא זוכר . . . אני לא חושב שאני זוכר . אני מניח שכן, אבל אני לא זוכר, כאילו הזיכרון שלי לגבי היחס שלי לבנות באותה תקופה, הדבר שאני זוכר הוא בעיקר כל האופרה הרומנטית מסביב לדבר הזה . גם האוננות הייתה בלתי פוסקת, אבל אני לא זוכר איך היא התקשרה לזה . תמיר אינו מספר במילים מפורשות וברורות על נתק בין אוננות מינית ודמיונות רומנטיים, אולם הפער בין השניים עולה דווקא ממה שאינו זוכר . שתי החוויות היו אינטנסיביות ומתמשכות . ובכל זאת הוא אינו זוכר האם וכיצד האהבה התקשרה לאוננות . לא מדובר ב...
אל הספר