פורנוגרפיה כ‑make‑believe play

חיים בסרט 117 כאשר מתוארת התרחשות מציאותית לחלוטין, מלמדת דבר‑‑מה על עצם העניין . אופיר מספר שהוא מחפש פורנוגרפיה שאינה נראית לו כמו פורנוגרפיה . ניתוח דברי המרואיינים בשיטת התיאוריה המעוגנת בשדה ( 1974 , Glaser and Strauss ) העלה שתפיסת הצופים את הקִרבה או המרחק בין התכנים הפורנוגרפיים הנצפים לבין מה שהם ממשיגים כמציאות היא משמעותית עבורם, ולכן מהווה נושא שראוי לחקור . חלק מהמרואיינים התייחסו לתכנים הפורנוגרפיים שבהם הם צופים כדמיון ( של תסריטאי או של במאי ) , משחק וחומרים מבוימים ומצולמים המוצגים בפניהם, ואילו אחרים, בדומה לאופיר, סיפרו על חיפוש אחר פורנוגרפיה אשר תציג דבר‑‑מה אמיתי . החלוקה שעלתה מדבריהם איננה דיכוטומית בין דמיון בלבד או מציאות בלבד - מרואיינים שונים דירגו את הפורנוגרפיה שהם צופים בה במיקומים שונים בטווח שבין דמיון למציאות . מתיאוריהם התברר שלעיתים התכנים הנצפים נחווים כממוקמים בין שני העולמות - הדמיוני והמציאותי . המגוון איננו מצוי רק בהשוואות בין מרואיין אחד למשנהו, ולעיתים גם מרואיין יחיד התייחס לתכנים פורנוגרפיים שונים כממוקמים בנקודות שונות על פני הסקאלה . אם כ...  אל הספר
רסלינג