דן פולק 44 על פנטזיה מינית, כחלק מאיסוף מידע בתהליך הדיאגנוסטי, היו שאמרו שקשה להם, או אף שאינם יכולים, ליצור פנטזיה מינית וליהנות ממנה . הפסיכואנליטיקאי הבריטי ברט קהאר ( , Kahr 2007 ) שחקר היבטים שונים של פנטזיות מיניות כותב : "אני מחשיב את היכולת לפנטז כנורמלית לחלוטין [ . . . ] למעשה, הייתי מאוד מודאג אם הייתי פוגש מטופל שלא יכול לפנטז, שכן זה עשוי להצביע על צמצום והפחתה בממדים של תפקוד נפשי" ( . ibid , p 15 ) . פנטזיות, לדידו, הן בין השאר "דרך יצירתית להתמודדות עם החיים ועם רגשות חזקים" ( 388 . ibid , p ) , ולפיכך ברור מדוע הוא מביע דאגה מהאפשרות של צמצום או אובדן של היכולת לפנטז . לדברי קולרוסו ( 2012 , Colarusso ) , לפנטזיות האוננות משמעות רבה גם בגיל ההתבגרות וגם בבגרות, והוא מבקר את היעדר המיקוד והדיון בהן בספרות הטיפולית המקצועית . כמטפל באמנות, הדמיון והפנטזיה הם כוח ומשאב עבורי, והרגשתי שחשוב לחקור משאב זה ואת התמורות החלות בו לנוכח השינויים בהרגלי האוננות של גברים רבים . כמי שהתבגר בעת שבה הפורנוגרפיה הייתה שכיחה פחות ונגישה הרבה פחות, ולאור עדויות חוזרות ונשנות של מטופלים...
אל הספר