98 מיכל רוזנברג "אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך" ( שיר השירים ו, א ) . וישראל אומרים להם : אין לכם חלק בו, אלא "דודי לי ואני לו" ( שיר השירים ב, טז ) , "אני לדודי ודודי לי הרועה בשושנים" ( שיר 111 השירים ו, ג ) . מדרש "ואנוהו" זה שדרש ר' עקיבא זכה להתעניינות רבה מצד חוקרי ספרות חז"ל, והוא נדון בהיבטיו ההיסטוריים והאידיאולוגיים . . מהדורת הורוביץ-רבין ומהדורת לאוטרבך ( כרך שני, עמ' 6 ) מציינות חילופי נוסח רבים למילה ב"נאותיו" : בנבואותיו, בנביאותיו, בנבואתו, בנאותו, ניאותו . בויארין מצטט במאמריו את הנוסח "נוותויו" ( שני מבואות , עמ' 97 , הערה 6 ) או "נוותיו" ( המדרש והמעשה , עמ' 06 , הערה ) לפי קטע גניזה BMOR5559 ; המהדירים והחוקרים השונים בחרו את מה שנראה להם הנוסח המקורי לפי שיקולי מהימנות כתבי היד והציטוטים של המדרש . כך בחרה מהדורת לאוטרבך בנוסח "בנבואותיו", יונה פרנקל מצטט "בנביאותיו" ( פרנקל, דרכי האגדה כרך א', עמ' 0 והערה ) . למרות תפוצתו של נוסח זה בכמה כתבי יד של המכילתא דר"י, הוא מציב קושי מבחינת צורתו הלשונית ומקומו במבנה התחבירי, וממילא גם מבחינת התכנים שאו...
אל הספר