56 | מסע סביב עולם הקריירה אימי תמיד הייתה מאושרת מעבודתה, שלא היה בה שום מסלול קידום . היא לא הרגישה לרגע שאינה מממשת את עצמה . בשבילה הייתה העבודה סיבה לקום בבוקר, להתלבש יפה ולהרוויח מספיק כסף כדי להרגיש שהיא תורמת לפרנסת המשפחה . מלבד זאת, היה לה חשוב להיות בחברת אנשים . אימי לא נהגה להשקיע הרבה בקשרים עם חברים, והעבודה סיפקה לה חברת אנשים בלי שתצטרך להשקיע במיוחד בקשרים . חוסר הקרייריזם של אימי לא התיישב, לכאורה, עם האינטליגנצייה הגבוהה שלה . אבי, בעל תואר שלישי, נהג לומר שהוא עצמו משכיל אבל אימי חכמה יותר ממנו . כפי שכבר ציינתי, בתוך חודשים אחדים למדה אימי עברית - גם דיבור וגם קרוא וכתוב . ראוי לציין שהיא מעולם לא הצטערה שאינה אקדמאית . אפשר להסיק שבחירה לא לעשות קריירה אינה קשורה ליכולות, אלא להעדפות . בדיוק כמו שיש אנשים יפים שבוחרים בתחומי עיסוק שאין בהם חשיבות למראה, כך בחרה אימי בדרך מקצועית שלא חייבה אותה להשתמש במלוא הפוטנציאל האינטלקטואלי שלה . ויש כמוה רבים . ובכל זאת, למה בחירתה של אימי הייתה נכונה כל כך עבורה ? ראשית, אימי לא הייתה שאפתנית כלל . אף שהייתה סקרנית וביקשה...
אל הספר