50 | מסע סביב עולם הקריירה הזה היא השוואת אושר להיעדר סבל . בהתייחס לחיי העבודה, נניח שחיי העבודה המאושרים ביותר יהיו חסרי אירועים, לפי האיחול . כלומר שהעובדים המאושרים ביותר מעבודתם יהיו אלה שהחיים שלהם מתנהלים על פי שגרה, כמעט נטולת אירועים ושינויים . אכן יש עובדים כאלה : הם שמחים בחלקם מכל יום עבודה חדש, הם מתלבשים יפה לקראתו ומטפחים את עצמם, רואים אנשים ומחליפים איתם כמה מילים, מתמודדים עם משימות שטיבן ידוע מראש ולכן הן משרות תחושות ביטחון ומסוגלות . אפשר לומר שעבור אנשים אלה העבודה עצמה אינה התכלית, אלא התכלית היא השגרה המבורכת שהעבודה מייצרת . לעומתם יש עובדים שמרגישים צורך בחידוש, בלמידה, באתגרים תדירים, בתחושה של התקדמות ואף בצורך בשינויים תכופים בנוף האנושי . עבור האנשים האלה העבודה היא התכלית ולכן הברכה לחיים משעממים נשמעת להם כמו קללה . כך או אחרת, נדמה שהסוד לשמחה בעיסוק ( ובכלל ) נמצא בקיום תכלית, והביטוי שלה הוא ייחודי לכל אדם, הוא סובייקטיבי . עוד בעניין השגת אושר תעסוקתי והאתגרים שבדרך – נודע לי שקבוצת עובדי פייסבוק שתפקידם היה סינון תכנים פוגעניים, תבעו את החברה על כך ...
אל הספר