מחול התודעה והנפש 141 לאחרים כקשישה מרירה ונרגנת . אלא שבתוכה, קליפה בתוך קליפה, אישה בתוך אישה פעם . היא מדברת על היותה ילדה, בת להורים, אחות - נמצאות כולן, כל מי שהייתה אי לאחיה ואחיותיה שאיתם השתובבה, נערה חולמנית, כלה נרגשת ואם מסורה . היא הייתה אוהבת ונאהבת, נחשקת וחושקת ולעת זקנתה התברכה בנכדים . את כל מסע החיים עברה כשהיא מתפתחת עם השנים וגם נשאר בה היסוד שהוא היא . הילדה, כולן נשארו בה ובכל שלב נוסף עוד - ה, האם והסבתאיות, הנערה, האהובה, הרעיהאח פעם נשאר בה וכך גםכל מי שהייתה אירובד למי שהיא . גם אם היום גופה התבלה, נשמתה . בעלת כיווניות - התפתחות, כל התפתחות צורתה ספירלית : מעגלית וגם בעלת וקטור במרחב . כך שעם השלמת הסיבוב איננו חוזרים לאותו המקום בדיוק אלא למקום מעט אחר . היא ,האישה הכותבת את השיר מכירה בכך שהתפתחותה ספירלית, יתרה מזאת מבקשת שגם אחרים יכירו בכך ושיכירו בכך שקיימות בה אבני בניין מרגע לידתה, ציאל האישיות שלה, הוריה ומשפחת המוצא שלה . במשךכאלה שנשארו בה : שמה, פוטנ : החצאית שלבשה לגן ביום הולדתה,חייה, בתהליך התפתחותה, נוספו אבני בניין רבות הפחד הראשון, המורה בכי...
אל הספר