נטע ענבר-סבן 126 נסתר, לא ברור וחמקמק המאיים על החיים . הצבא קיבל על עצמו משימות שהן אזרחיות בדרך שגרה, אבל שום דבר לא היה שגרתי עוד . הציף את עם ישראל . מתבגרים לקחו על עצמםהכולגל של התנדבויות ומעשים למען ובשיחה מדי כמה ימים . רביםלהתקשר לקשישים בודדים ולמלא את מחסורם בקניות התגייסו להכין ארגזי מזון ולחלקם למשפחות הנמצאות בסגר אזורי כמו בבני ברק או בירושלים . מטפלים בתחום בריאות הנפש הציעו עזרה ללא תמורה לנפגעי המצב . רשת רק - הווטסאפ התמלאה בקישורים חינמיים לקונצרטים, להצגות, לסרטים או להרצאות פתוח . התחושה הייתה שסדרי עולם השתנו . אפילו בעליהכולעל הקישור וללחוץ החיים חשו בשינוי והחלו למלא את רחובות הערים : חזירים ברחובות חיפה, דולפינים בים אילת וברבורים ורודים בתעלות ונציה . נהר היאמונה שליד הטאג' מאהל התנקה על גדותיו הפסיקו לעבוד וכתוצאהומימיו הפכו צלולים . עקב הסגר בהודו המפעלים ש מכך פסקה השלכת הפסולת הרעילה שלהם אל מימיו . נודעבמאמץ טבעי ניסינו אנו, ויחד איתנו כל עמי העולם, להוריד את מידת הלא המפחיד כל כך ולהכניס קצת סדר רציונלי לסופה העזה, ששינתה כל כך את חיינו . י או שאולי לא ...
אל הספר