לחודים בתקווה 120 בתקופת הקורונה, רמות החרדה היו גבוהות ובהתאמה הייתה נטייה לשמרנות . לצד זאת, אפשר היה לראות גם מאבק מוחצן בין העמדות, והדבר ניכר גם בחדר ם האישיותיים הדיכאוניים לעומת החרדתיים היו "שחקנים"הטיפולים . האלמנטי משמעותיים בקרב מטופלים בקליניקה שלי . המאבק ביניהם היה משמעותי, אך כמו במציאות שמחוץ לחדר, הייתה נטייה לחרדה לצד מאבק אל מול האלמנט הדיכאוני . למשל : מטופלת שהגיעה לקליניקה עם סימפטומים חרדתיים, החלה "זה מוזר, אני סוף סוף לאגרים גם אלמנטים דיכאוניים . היא אמרה לי : לפתח בס צריכה לעשות כל כך הרבה דברים שאני חרדה מהם, אך כעת אני מרגישה ריקנות, מרגישה לא טוב, והכי דפוק זה שאני עדיין מרגישה חרדה, רק מדברים אחרים כמו הדבקה ובידוד" . בהנחיות משרד הבריאות בנוגע לסטינג הטיפולי . הדבר בא לידי ביטוי קונקרטי גם הנטייה לחרדה התבטאה במניעת מפגש עם מטופלים חדשים, ואז הוחלפה באישור המפגש אך בהנחיות להרחיק את הכורסאות למרחק של לפחות שני מטרים, לעטות מסכות ולפתוח חלון . המציאות הפוליטית של הנחיות, מאבקי כוח כאון היא אלמנט שחשוב להיות מודעים אליו כשאנו באיםותנודות בין חרדה לדי לחדר ...
אל הספר