מבוא ] 4 ] מידה . עורך הספר השתמש בסיפורים אלה כדי לעודד את העם להישאר נאמן לאמונתו, על אף סבלותיו בימי הגזֵירות של אנטיוכוס ד', המתוארות בחלק השני של הספר . החלק הראשון נתחבר בבבל, ומכאן המלים הפרסיות הרבות שבו ( ראו עמ' 9 ) והחלק השני בארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ( ראו את המלים היווניות ואת חזון ארבע המלכויות בפרק ב, שהאחרונה בהן היא מלכות יוון ) . אכן, הרקע התרבותי, הלשון הארמית ( שהיתה אז השפה הבינלאומית ) כולל כמה מאפיינים של הארמית המזרחית ( ראו עמ' 8 – 9 ) והתחרות המתנהלת בין דניאל לכשדים, מלמדים שסיפורי החלק הראשון נתחברו בבבל, ורק אחר כך צורפו לחלק השני של הספר ( ראו להלן ) . פרק א נתחבר כמבוא לחלק הראשון ( ראו עמ' 57 ) , ולאחר שפרקים ז – יא צורפו לחלק הראשן, היה פרק א להקדמה לספר כולו . מחבר חלקו השני של הספר הכיר את חלקו הראשון, על גיבורו דניאל פותר החלומות, ועשה את דניאל לחוזה ולמֶדיום של המלאך המפרש לו את החזיונות . אף שאין רצף כרונולוגי בין פרק ו ( המסתיים באִזכור כורש מלך פרס ) לפרק ז ( הפותח בשנה הראשונה לבֵלְשַׁאצַּר מלך בבל ) , מבחינת העריכה הפרקים בנויים במבנה קונצנטר...
אל הספר