פרק 12: מול קשקשי הסינה

] 154 [ בקרו ן הח תום ולא יעברו ימים מועטים ושוב — — אבל אל נא אפתח פה לשטן ! בכל אופן רעועים עצבי אף עכשו עד היסוד, מחלות וצרות שונות ומשונות, דאגות, ויסורים עד לאין סוף — ואין להאריך . ואין השמחה במעוננו . אבל לקצת מנוחת נפש הייתי ראוי אף אנכי, אף על פי כן, ואולי ירחם ! ולעניין פריז עצמה כתב את השורות האלה : כאן אין לי שום עבודה ושום רווחים . אי אפשר שיהיו כאן : ואין אני נהנה כלל מהדר העיר כהשערתך המוטעה . כי כשיש לו לאדם צרות ומחסור וכל שאר הדברים המעוללים — נעול לפניו הדר העולם, אבל חי אני כאן בפריז, מפני שהרי מוכרח האדם להיות חי איך והיכן שהוא ולגבי מזונות ביחסם אלי אין בין וינה או בין מקום אחר לבין פריז ולא כלום . היינו הך לגבי מצב נפש גם כן . פריז לכשעצמה יפה ומעניינת, אלא שצריך לדעת לשון המדינה כדי לטעום טעם פריז 1 ואני עדיין לא הגעתי למדרגה זו . פוגל לא שב למלון מיסטראל ועקר למלון אחר, פריזיין שמו, ברובע החמישי של העיר, הגובל במונפארנס . מדי יום ביומו עשה פוגל את דרכו מרחוב דה לאונה, שבו שכן המלון, לקפה לה רוטונד, ויש שהיה פוקד את המקום גם בשעות הערב . בשובו לפריז שמח פוגל לפג...  אל הספר
עם עובד