פרק 4: חציית גבולות

] 37 [ חצי ית גבולות קצר קודם לכן חווה פוגל את האובדן של חברו הקרוב אברהם לנדא, ששם קץ לחייו, ואחר כך נאלץ להיפרד מהלל בבלי, שנסע לאמריקה . פולק היה אפוא החבר היחיד שנותר לו מכלל חבריו שבווילנה . אלא שבעיצומה של השהייה בנובוסליצה, ממש במפתיע, נעצר פוגל בידי המשטרה המקומית, והאירוע ערער לחלוטין את הרגשת הביטחון האישי שלו . התואנה למעצר הייתה אי-התייצבות לשירות צבאי במועד, שהרי כמה חודשים לפני כן, ב- 15 במאי 1912 , מלאו לו עשרים ואחת שנה, שהוא גיל הגיוס לצבא הרוסי . ימים אחדים שהה בבתי מעצר שונים, ולבסוף הובילו אותו השוטרים לסטנוב ושם שוחרר . מאותו רגע ידע פוגל בעליל כי סכנת הגיוס לצבא הרוסי מרחפת מעל ראשו, ולכן תוכניתו לנסוע לחוץ-לארץ — שנולדה במוחו עוד קודם 2 לכן — נעשתה דחופה מתמיד . בינתיים בילה פוגל בעל כורחו את חודשי הקיץ בסטנוב . השהות בעיירת הולדתו אחרי היעדרות של שלוש שנים הציקה לו מאוד וחיזקה בו את הדחף להסתלק ממנה מהר ככל האפשר . את תחושותיו ואת רשמיו העלה על דפי היומן, ובו נמנע מלהעניק לעיירת הולדתו ולו מילה אחת של חסד : "העיירה קטנה, מרופשת ומשעממת" — כך כתב על סטנוב, ובהמשך...  אל הספר
עם עובד