החצבים בבית העלמין

114 סמבוסקי - סיפורו של בית העלמין היהודי בהר ציון דפני בספרו "פרחים, סגולות ואגדות" . דפני מצטט גם את שירו של נתן יונתן, "נרות החצב הלבנים", המקשר בין החצבים לבין "תפילת הקברים הנצחית" . 323 המוסלמים נוהגים לשתול בצלי חצב בבתי קברות, ואף לכנותם בשם "בסל אל-מייתין" — בצל המתים . אמוץ דפני מסביר ש"הפריחה הלבנה מעידה על צדקת המת, ושורשיו המעמיקים מוליכים את הבקשות אל המתים" . 324 במקורות היהודיים החצב מופיע פעמים מספר . במסכת בבא בתרא כתוב : "מהו חצב ? אמר ר' יהודה אמר רב : שבו תחם יהושע לישראל את הארץ" . 325 ידוע שלחצב יש שורשים חזקים ה"חוצבים" באדמה הקשה, ומכאן שמו . בעלי החיים אינם אוכלים את עליו הרעילים ( חוץ מן הצבאים, שאוהבים את עלי החצב, והדרבנים, המסוגלים לאכול את קצות העלים ) . אם כן, החצב הוא בעל הגנה טבעית המאפשרת לו להישמר לאורך זמן, ולפיכך הוא יכול לשמש סמן בין חלקות אדמה . סיבה אפשרית אחרת לשתילת החצבים סביב הקברים, קשורה גם היא בעובדה שבצל החצב ועליו הם רעילים . ייתכן שבבית הקברות סמבוסקי, אשר רוב הנקברים בו היו עניים או גלמודים, לא טרחו לקבור את המתים בעומק רב מתחת לפני ה...  אל הספר
מכון מגלי"ם - המכון הגבוה ללימודי ירושלים