תולדות מיפוי בית הקברות היהודי בהר הזיתים

79 תולדות מיפוי בית הקברות היהודי בהר הזיתים החזקה המוסלמים הייתה מלווה בסכסוכים ובמאבקים קשים ( כהן סימון - פיקאלי תשנ"ג : 89 - 108 ) . החלקות הראשונות שנרכשו היו במדרון המזרחי של הנחל בין מעיין הגיחון ליד אבשלום, וכן במדרון העולה מאפיק הנחל אל קבר בת פרעה . במהלך המאה ה - ,17 נרכשו חלקות קבורה נוספות במעלה מדרון הר הזיתים, עד לדרך יריחו הישנה . ממאה זו אנו מוצאים לראשונה מצבות מתוארכות . נראה שלפני המאה ה - 17 מיעטו בחקיקת כתובות על המצבות או שכלל לא חקקו עליהן . המצבה המתוארכת הקדומה ביותר היא מצבתו של ר' משה אמל משנת 1636 ( יזרעאל 1997 : 23 ) . במאה ה - 18 גדלו שטחי הקבורה בשלושה אזורים : א . חצר קבר זכריה ( 1729 ) ; ב . חלקת 'קהל חסידים' ממערב לדרך יריחו ג . חלקת 'אל - בוראק', ממזרח לדרך יריחו ( 1756 ) . עד אמצע המאה ה - 19 בית העלמין היה בשליטה בלעדית של כולל עדת הספרדים, את החברה קדישא נהלה משפחת פרנס שברשותה היו כל פנקסי החברה ( ראו להלן הערה מס' 5 ) . עם גידול מספר האשכנזים בעיר הלכו ותכפו סכסוכים בין שתי העדות, עד שבשנת 1856 התפלגו חברות קדישא של העדה הספרדית והעדה האשכנזית ....  אל הספר