פרק שלושים ואחד: ערבים בפרובינקיות של פלסטינה

1242 | רוברט הוילנד איש ערב', ולכן קשה מאוד לשכנע אפילו אנשים מלומדים לכאורה, שהערבים כלל לא היו דרי-מדבר נודדים, ולמעשה חלקם היו יושבי קבע ושייכים לאליטה האימפריאלית . תפיסת ערביה כמדבר אחיד וקשה שרק בדואים לוחמים עזי נפש חיים בו היא רבת קסם בתרבות המערב וגם בחברות מזרח-תיכוניות רבות, שראו במדבריות ערב ויושביהם את מקור נביעתם . למעשה נתנה ערביה מחסה לכמה וכמה תרבויות שונות מאוד זו מזו, אחדות מהן מתקדמות ומורכבות, והייתה חשופה מאוד להשפעות ולמזימות של כוחות-העל של רומא ופרס . היא גם הייתה בקשר עם גופים פוליטיים אחרים כגון אתיופיה והודו . ההשפעה של שני כוחות-על אלה ( רומא ופרס ) על ערביה ניכרת כבר במאה השנייה לסה"נ . שתי כתובות מימיו של הקיסר מרקוס אורליוס ( 161 – 180 ) שנמצאו בצפון-מערב ערביה מגלות לנו את החשיבות שייחסה רומא לקהילות אפילו באזורים מרוחקים אלה . הכתובת הראשונה, ביוונית ובארמית נבטית, מנציחה הקמת מקדש לכבוד הקיסר בידי פלוגה צבאית משבט תמוד ( Thamud ) ברוואפה ( Rawwafa ) בין הֶגרה לתבוכּבצפון-מערב ערביה ; הכתובת השנייה, בלטינית, מספרת כיצד האזרחים של הגרה, מדאאִן-צאלח ( Ma...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי