פרק עשרים ותשעה: תרבות הפנאי בארץ־ישראל: שעשועים להמונים בהגמוניה נוצרית

1192 | זאב וייס מכשולים שהיו עשויים למנוע את הנוצרים מלבוא לכנסייה בימים המקודשים . 2 הצורך בחקיקה חוזרת ונשנית ובחיזוקם של החוקים הישנים מעיד, ולו בעקיפין, על הפופולריות של המופעים והמשחקים בשלהי העת העתיקה, חרף התנגדותה של הכנסייה ומאמציה לצמצם ולבטל אותם . 3 עם זאת בהשוואה לתקופה הרומית, נוכחותם של המופעים והמשחקים מורגשת פחות בהוויה העירונית המאוחרת עד שאלו נעלמו לקראת סופה של התקופה . בפרק זה נבקש להתמקד בביטויים המאוחרים של תרבות הפנאי בארץ-ישראל במאות הרביעית ועד השישית לסה"נ, שעה שחלק מהמופעים נאסרו בצו ואחרים הותקפו בלשון נוקבת בידי הכנסייה ודובריה . מבחינה גיאוגרפית יתמקד הדיון במרחב התרבותי הארץ- ישראלי בעת העתיקה, זה שהשתרע על פני הפרובינקיות פלסטינה הראשונה, השנייה והשלישית וערביה . נפתח בהצגת העדויות הנוגעות למופעים ולתחרויות שהתקיימו באזור בשלהי העת העתיקה ונסקור את העדות הארכיאולוגית הנוגעת למבנים בתקופה המאוחרת, עד שיצאו לגמרי מכלל שימוש באמצע המאה השישית . לאור הממצאים נבקש לשרטט קווים לדמותם של המופעים שהתקיימו באזורנו בתקופה המאוחרת, היכן ועד מתי התקיימו, ומה היו הס...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי