פרק חמישה עשר: שדות, מתקנים וגידולים חקלאיים

610 | גדעון אבני תשומת ליבם של הנוסעים כבר בראשית העת החדשה, ובמיוחד מהמאה התשע עשרה, שבה התגבש המחקר הארכיאולוגי והגיאוגרפי של ארץ-ישראל . 3 בניגוד לחפירות רחבות ההיקף שנערכו ביישובים הכפריים, המערכות החקלאיות שסביבם לא היו עד השנים האחרונות מוקד עניין לחוקרים . אף שהשדות בולטים מאוד בנוף ההררי של הגליל, השומרון, הרי יהודה והנגב, כמו גם בנופי הגבעות של שפלת יהודה והשומרון, נערכו רק מחקרים ספורים שנועדו ללמוד על צורת הבנייה, תיארוך השדות וסוגי הגידולים שנפוצו בהם . התיעוד של שדות החקלאות הקדומה נעשה על פי רוב ברמה של סקרי שדה או מיפוי בעזרת צילומי אוויר . 4 תיארוך השדות התבסס על פי רוב על הקשרם ליישובים סמוכים שתוארכו היטב בחפירות, ועל ממצאים מתוך השדות עצמם, שיטות שמהימנותן נתונה בוויכוח בין החוקרים . 5 כמה מחקרים שעסקו בדמותו של הכפר הארץ-ישראלי בתקופה הביזנטית נתנו דעתם גם על המערכות החקלאיות והשדות שסביב הכפרים, ותיארכו אותם בהתבסס על נתוני היישובים הסמוכים . 6 3 לסקירה עדכנית של תולדות המחקר ראו בעבודת הדוקטור של ג'ון זליגמן : J . Seligman, ‘The Rural Hinterland of Jerusalem in th...  אל הספר