פרק ארבעה עשר: תמורות בתפרוסת האוכלוסייה הכפרית של ארץ־ישראל

586 | דורון בר הסקר הארכיאולוגי כמקור ללימוד אוכלוסיית ארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה המקור העיקרי לדיון על ההתיישבות באזורי הכפר של ארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה הוא הממצא הארכיאולוגי . מיעוט מקורות ספרותיים שניתן לדלות מהם ידיעות שיטתיות ונרחבות על ההתיישבות באזורי הכפר, 1 עושה את השימוש בממצא הארכיאולוגי, חפירות וסקרים ארכיאולוגיים, לגורם מרכזי בשחזור נוף הארץ בתקופה זו . 2 אכן, בשנים האחרונות נעשה העיסוק ב'ארכיאולוגיה של הנוף' ( landscape archaeology ) בולט ומרכזי . המודעות ההולכת וגוברת לחשיבותה של הארכיאולוגיה בשחזור ההיסטוריה של ההתיישבות גברה עד מאוד, ובשנים האחרונות עוסקים חוקרים רבים באזורים שונים של העולם הרומי, חלקם אף סמוכים לארץ-ישראל וגם בתחומה, יותר ויותר בשחזור הנוף המיושב והפתוח תוך כדי שימוש הולך וגובר בסקר הארכיאולוגי . המטרה העיקרית של הסקר הארכיאולוגי היא לאתר ולתארך את שרידי הפעילות האנושית הנמצאים מעל פני השטח : כלים, שרידי בנייה, מתקנים חקלאיים, גדרות, דרכים ועוד . שלא כמו המקורות הלא-ארכיאולוגיים, המתארים בדרך כלל תקופות היסטוריות מוגבלות במשכן, מאפשר הסקר הארכיאולוג...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי