פרק תשיעי: הפיוט בארץ־ישראל בשלהי העת העתיקה: קשרים והקשרים

336 | אופיר מינץ-מנור העתיקה ובימי הביניים הן במזרח הן במערב גדולה מאוד, גדולה יותר מכפי שנראה במבט ראשון . הפיוט פילס דרכים חדשות כמעט בכל נתיב שהילך בו : מן הצד הספרותי הוא הציג דגמי יצירה חדשים, לשונו ייחודית ועשירה ואל הליטורגיה הוא הביא דגמי פולחן וריטואל חדשים . לפיוט גם מערכת זיקות מרתקת עם ספרויות ותרבויות בנות זמנו : עם הספרות המדרשית, עם ספרות ההיכלות, ולבסוף עם השירה הליטורגית הנוצרית והשומרונית . חשיבות רבה נודעת גם לפיוט בשל העובדה שהוא מאפשר מבט על מרחבים תרבותיים וחברתיים בשלהי העת העתיקה שרק לעיתים רחוקות יש לנו גישה ישירה אליהם . הפיוט בוצע לפני קהל הטרוגני בבתי הכנסת ובכך הוא נבדל מאוד מחלקים נרחבים של הספרות המדרשית והתלמודית שהיו נגישים לשכבה קטנה ביותר של גברים משכילים . עניין זה ממחיש עד כמה הפיוט עשוי לשמש גם מקור היסטורי-תרבותי רב-ערך . 3 א . הפיוט כספרות פיוטים נתחברו מלכתחילה כיצירות שנועדו להיות חלק מהליטורגיה בבית הכנסת, ועם זאת יש לראות בהם בראש ובראשונה יצירות ספרותיות-שיריות . 4 במילים אחרות, על אף שלפיוט מגמות ליטורגיות, ריטואליות, דידקטיות ועוד, 'מחויבו...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי