236 | יוסף גייגר כתביו המרובים, הם מקור מן המעלה הראשונה להיסטוריה החברתית והתרבותית של המזרח היווני, ובתוכו כמובן גם ערי ארץ-ישראל . לאור כל האמור לעיל אנחנו יכולים לומר בסיפוק, שידיעותינו על היצירה הרוחנית במסורת הקלאסית בארץ-ישראל בשלהי העת העתיקה הן נרחבות ומהימנות יותר מן הרגיל בלימודי העולם העתיק . אין צריך לומר, שיצירה זו לא נולדה יש מאין ושהיא המשכה הישיר של היצירה במסורת הקלאסית בארץ, שראשיתה כבר במאה השלישית לפסה"נ . מן הדין יהיה אם כן לסקור, ולו בקיצור נמרץ, את הישגיה העיקריים של היצירה הזאת . ראשון אנשי הרוח היוונים החשובים שקמו בארץ-ישראל הוא מניפוס ( Menippus ) איש גדרה, בן המאה השלישית לפסה"נ . פילוסוף קיני מפורסם זה היה מייסד הסוגה, כביכול, של 'הסטירות המניפאיות' . בסוף המאה השנייה ובמחצית הראשונה של המאה הראשונה לפסה"נ נולדו בגדרה שניים מן היוצרים החשובים ביותר שיצאו מן הארץ : המשורר הגדול מלאגר ( Meleager ) , ראשון אוספי השירים של מה שעתיד היה לגדול ולהפוך ל'אנתולוגיה פלטינה', אוסף השירה היווני החשוב ביותר הקיים בידינו . משל מלאגר עצמו השתמרו כמאה ושלושים אפיגרמות קצר...
אל הספר