138 | סלילה, בנייה ואש הללו ונוכח המחסור החמור ב"הגנה" בנשק בעל טווח ירי גדול יותר הייתה הבאת הנשק שרוכז בחווה בבחינת הכרח של ממש . הראשונים להציע פעולה למען העברת הנשק מאיטליה לארץ היו אליהו סחרוב ופעיל הרכש הבכיר מוניה מרדור . בתחילת 1947 פנו השניים למפקדה הארצית של ה"הגנה", והציעו לארגן משלוח נשק ניסיוני מאיטליה, שיתבסס על חלק מדרכי הפעולה שיושמו בהבאת משלוחי מכונות הייצור לתעש . בהתחלה עוררה ההצעה התנגדות נרחבת . חברי המפקדה הארצית התנגדו לה בשל חששם שמא גילוי הפעולה באיטליה יגרום למשבר מדיני חמור, שיטרפד כל אפשרות לפעולת רכש עתידית באירופה . הם גם חששו שמא חשיפת הפעולה תפגע במשלוחי הרכש הסדירים מארצות הברית, שיועדו לתעש . רוב הדרג המדיני התנגד אף הוא לפעולה בשל חששו מהידרדרות היחסים עם ממשלת המנדט ומן ההשלכות המדיניות שתהיינה לכך . סחרוב ומרדור נדרשו אפוא למאמץ שכנועי רב כדי לגייס את חברי המפקדה לתוכניתם . הם הזכירו להם את ההצלחה שהושגה בהברחת משלוחי מכונות הייצור לתעש בתור נימוק מרכזי ואמצעי שכנוע עיקרי . בסופו של דבר הסירה מפקדת ה"הגנה" את התנגדותה, והעניקה את אישורה לתוכנית . ל...
אל הספר