"סולל בונה" והייצור העצמי לצורכי מלחמה | 113 לפעילותה . ואולם, במונחים מעשיים מדובר היה בסכומים זעירים ודלים, שלא אפשרו לתעש להגדיל את היקף הייצור . הסיבה לתקציב קטן זה לא נבעה, כאמור, ממדיניות מכוונת או מפלה של ה"הגנה" . מקורה בתקציב הדל לכשעצמו של ה"הגנה", שנבע מההקצאות המועטות להוצאותיה בחלוקת המשאבים הלאומיים, שהעבירה הסוכנות היהודית, שהייתה מקור המימון העיקרי לפעולתה . כך, למשל, כשנתיים לפני פרוץ מלחמת העצמאות עמד תקציב הסוכנות על חמישה מיליון לא"י בקירוב . לעומת זאת, תקציב ה"הגנה" עמד על 708,765 לא"י, ורק כ- % 63 מסכום זה הגיעו מהקצאות הסוכנות . הסכום שהוקצה לצורכי התעש מתוך סכום זה עמד על 173,073 לא"י בלבד . 3 מצב זה לא השתנה מהותית גם בשנה שלאחר מכן ( שנת 1946 ) , שֶבה קיבל בן-גוריון לידיו את תיק הביטחון בסוכנות . התקציב הלאומי הוכפל אומנם בכפי שניים וחצי, אבל תקציב ה"הגנה" עלה רק במעט — ל- 772,000 לא"י . לפיכך, ההקצאות שהעבירה ה"הגנה" לצורכי התעש היו זהות למדי באותה שנה לאלה שבשנה הקודמת . מגבלות הייצור של התעש ניכרו במצב חימוש ה"הגנה" בפרוץ השלב הראשון של מלחמת העצמאות, שֶבו ...
אל הספר