מצינור המים המנדטורי לקו מים חלופי לירושלים : התקנת "קו השילוח" | 65 של ההפוגה הראשונה . בתחילת יוני 1948 נערכה בקבוצת חולדה פגישה, ובה דנו על הנחת קו זמני-חלופי . בפגישה השתתפו כל הגורמים העתידים להיות מעורבים בהנחת הקו הזמני, ובהם מהנדסים מחברת "מקורות" ומעיריית ירושלים ומהנדסים מ"חרות", חברת המים של "סולל בונה" . 26 כמה ימים לאחר מכן, ב- 10 ביוני, הגיש מטה חיל ההנדסה למטכ"ל צה"ל הצעה משלו להקמת קו חלופי לקו המנדטורי . בקווים הכלליים שלה התבססה ההצעה על עקיפת הקטע שהוביל מים מראש העין לרמלה, ועבר דרך שטחים ערביים, ועל שימוש בקטע אחר של הקו המנדטורי, שהיה רובו בידי צה"ל . קטע זה עבר בסמוך לכפר אל-בריה ( היום בית חשמונאי ) דרך אזור לטרון עד שער הגיא . לאורכו נמצאו שני מקורות מים — באר חילו שליד מנזר לטרון ובאר גזר, אף היא באזור לטרון . מהבאר בגזר לבדה היה אפשר להפיק כ- 2,000 מ"ק ביממה, ומשתי הבארות גם יחד — כמות שנעה בין 2,750 ל- 3,250 מ"ק ליממה . כמויות אלו היו גדולות כל אחת מכמות הצריכה של ירושלים באותה העת, שעמדה על כ- 1,000 מ"ק ליממה . השימוש בכל אחת מהבארות או בשתיהן גם יחד היה מו...
אל הספר